נתחיל מהדבר החיובי. אתמול בבוקר אבא שלי היה בלשכה של אותו גוף שהזכרתי בפוסט הקודם (קשה לי לחזור על הדברים) וגילה שהכל בסדר, ובסך הכל הייתה חסרה הוראה אחת קטנה כדי להעביר את הכסף למקום הנכון. לפחות דבר אחד הסתדר...
מעבר לכך, אני עסוק בעיקר בלילות החצי לבנים שלי. אני הולך לישון בסביבות 23 בלילה ומתעורר אחרי 4 או 5 שעות (היום התעוררתי ב - 3). אני קם עירני לחלוטין ולא מצליח לחזור לישון, כך שבבוקר אני מאוד עייף והיום לא הצלחתי לצאת לעבודה, ובעצם כל היום שלי משתבש. גם המעט מאוד שאני ישן רווי בסיוטים מזעזעים.
אני תמיד במצב של ניתוק ובלבול, ועכשיו עם העייפות המטורפת הזאת - על אחת כמה וכמה שאני מרגיש כאילו שאני צף לי באיזה יקום מקביל, בלי תחושת זמן ובלי תחושת מקום.
כל יום מרגיש לי כמו 100 מיליון שנה מרוב שהזמן עובר לאט, ואפילו אין לי כוחות לכתוב כרגע עד כמה זה עינוי...
מחר יש לי פגישה שניה עם הפסיכיאטרית במרפאה, ואני מקווה מאוד שהיא תצליח לעזור לי לפחות בעניין של השינה, שהוא קריטי כרגע.
הלוואי שיהיה לה גם כיוון מבחינת המצב הנפשי עצמו, למרות שאני בספק.
חוץ מזה, גיליתי שהאוזניות שקניתי לפני כמה חודשים נוטות להתקלקל תוך פחות משנה, כך שכנראה שהזמן שנותר להן הוא לא ארוך. וגם האחריות שיש לא ממש מנחמת אותי כרגע.
הלוואי שאני הייתי מתקלקל ומפסיק לחיות כבר.
הכאב שוב חונק אותי...):
 לבנים');){kind=link}